|
האקרובט על הנדנדה
לבושו לבן צהוב
הנר מהבהב ברגש
מיתרים ששכחתי מזמן.
הקהל מרעיש במקצביו הנירוטיים
אני נמס בזרם הנהר
הכאב נשכח כלא היה
אני יכול לעבור בין התבניות.
האהבה רושפת בתכלת עיניה
מבט רחוק של חלומות
יכולתי לראות לרגע
את כול האמת שבעולם.
הם מדברים עלי בקולות של חלום
ואני מסרב לפקוח עיניים
הזרם נסוג לאחור לעלטה
לא נשמתי בינתיים. |
|
|
תגיד לי, בא לך
להראות לי את
הדבר הזה
שדוחפים פנימה
ורואים אור?
אחת,
פסבדו-מוארת
במקדש טיבטי
מואר במיוחד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.