בין שורות שהולכות לאיבוד,
מציצים הדברים שנשכחו.
בין חולות שנסחפים עם הרוח,
בוקעים הפרחים שהנבלתי.
יחד עם מילותיי החדשות
נכתבות מחדש מחשבותיו הישנות,
ואנשים ששכחתי מאחור
עולים בניתוח הסאב-טקסט.
צחוק ילדים,
אמריקאים מוזרים,
כתיבה רציפה,
יכולת חדשנית,
ראשי שמתפוצץ,
אתה שלא מגיע,
דמעות שתמיד מחכות לשריקת הפתיחה
ושורת הכאב שאני מוצאת בכל שיר.
כתיבה אף פעם לא נגמרת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.