14.03.07

יש ימים מתעורר, בליבי מועקה,
לא ברור לי מדוע, לא ברורה תכליתה,

ימים בהם הרוח שאיתי אוהבת לדבר,
מנגנת לי בעצב, מוציאה משפט חסר,

לא מספרת כתמיד מה צופן לו זה היום,
לא רוצה היא להכאיב, לא רוצה היא להלום,

ואולי רק מדמיין ובעצם הרוח סתם נושבת,
ושנים של צלקות הן שיוצרות הרטט,

מקרים שלא זוכר, מדחיק, מנגד תמונות שלא אשכח,
חרוטים לי במוחי ועל ליבי הרך,

הנחמה היחידה זו שישנה כל לילה לצידי,
היא במקום עבודתה ואני פה בשלי,

קם איתה בבוקר, עוטפת היא כל כך,
חיוכה חודר לעומק ומגעה כה רך,

מסתכל לה בעיניים, רק מחשבה אחת לי בראשי,
שייגמר כבר זה היום והיא תשכב שוב בחיקי,

ואישוניה מציפים בי רגשות, תחושות נכחדות,  
כאילו נוגעים הם בליבי, מסירים הם החומות,  

שנים שלא הרשיתי לעצמי כך להרגיש,
מנגנונים של הגנה שהתכוננו לכל תרחיש,

רק דבר אחד הם שכחו, להתכונן לרגע טוב,
להשכיל ולהבין שאפשר ללא מכאוב,

מוזר, כל רצוני הוא שקט ושלווה,
מגלה שזו בפני עצמה התמודדות קשה,

לא רגיל לתחושה של בטחון ולא לנשיקות,
לא רגיל שיש למי לחזור ולסיבה לחיות,

אז כשהמצב כזה ויורדות הן הקליפות,
מגלידות להן אט אט לפתע כל הצלקות,

ובהליך ההחלמה מעת לעת הן מגרדות,
מעלות זיכרון הפצע, הגורמים והסיבות,


מזל שלי הוא משמים, שמצאתי לי אותה,
מוכן פה לידה להראות גם החולשה,

יודעת היא לחבוש, לדאוג, ללטף אותי בחולשתי,
יודעת שאם לה אצטרך לדאוג, מיד אחזיר את שריוני,

כי לא הם החיים שנותנים לי האסמכתאות,
שמעתה יהיה בסדר, הסר את החומות,

אלא זו שישנה כל לילה לצידי,
שחדרה אל תוך תוכי ואל תהומות ליבי,

זו היא שבזכותה זוכה לרגע מאושר,
לרגע שקט ושלווה בעולם אכזר,

כשמחבק אותה מרגיש כמו אפקט שבסרטים,
הכל סביב נדמה קפוא ובכל זאת מסתובבים,

אנחנו במרכז והמצלמות חגות,
מחזיק אותה כל כך חזק, חש הנשימות,

ואז מבפנים חש כאילו משהו משתחרר,
אין עוד מועקות והעשן כל רגע מתפזר,

הריאות אז מתמלאות, לפתע הקלה,
תחושת אופוריה שוב נושם ואין עוד מועקה,

לכן רוצה בה לצידי בכל רגע, בכל עת,
אין פחד כלשהו בכלל, עשוי ממש בלי חת,

אז מה נותר לי לעשות ביום כזה מן הימים,
לזכור לי שבערב יסתדרו העניינים,

כי בשעה כזו אחרת, תהיה היא לצידי,
ובלי שכלל תרצה, שלווה תזרע היא בנפשי,

רגיל לספור דקות אחורה עד שנשוב ונתראה,
אמשיך במנהגי עד שהערב יעלה,

אז אשוב אל זרועותיה שם אני אוהב אין קץ,
ובאותו הרגע, ליבי הקט יפסיק להתרוצץ,

כי יש לי רק מקום אחד בו מוצא המנוחה,
המקום היחידי שבו מצאתי אהבה.