1997
את הולכת לאן שכולם כבר חזרו
מחפשת את מה שכולם כבר מצאו
מוזרה וזרה בעיני את האהבה
ומעוררת בי פליאה.
פזמון: איך דולקים בך אורות
ובוערים בך צבעים
את לכודה בחלומות
וחולמת את עצמך מרחפת
את אישה לכודה באהבה
פינית מקום בגעגוע לאדם אחר
אדם חדש אדם ישן
את קרובה את רחוקה
ויש בך עוד פחד מנטישה
פזמון:
את מציירת לך אותה אישה
בשלל צבעים בצללים במנגינות
וברגעים קסומים של זיכרונות
הו אישה את לכודה באהבה
כל הזכויות שמורות לרחלי רון לוי | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.