השתיקה שלך, למה היא מתכוונת?

יושבים, בוהים, מסתכלים זו בזה,
נוסעים, יוצאים למסע  בשתיקה חרישית ומתמשכת.
שתיקה רועמת.
מעיפה לעברך מבט חטוף, לראות אם תבחין, ושותקת. אבל מבפנים,
בתוך תוכי, מרגישה כמו פצצה מתקתקת.
הספירה לאחור נמשכת. עוד רגע ואתפוצץ.
ואתה, שותק. רגוע, נינוח ונראה כל כך שלו, האם גם כלפני פנים
אתה כך?

מזיזה מעט את שפתיי כרוצה להגיד לך דבר מה, לא משנה מה! העיקר
לשבור את השקט הנורא שעומד לו כאן בניגוד מושלם לרעש שאני חשה
בתוכי.
אך לנו נגמרו כבר המילים, והיא אכזרית, מתעופפת לה בינינו,
מושכת, רומסת, משמידה כל דבר בדרכה, נוחתת ברכות מושלמת על
כתפך הימנית, רוקדת את ריקוד הניצחון המפואר שלה, מחייכת לעברי
בחיוך זדוני כאומרת " הגיע הרגע, תוותרי זה נגמר!"

אם להיות כנה אני קצת מופתעת שהגעת רק עכשיו, והרי עברו עלינו
רגעים קשים מזה בעבר בהם לא הופעת.
ובכל זאת, אין מה לומר, תמיד מגיעה ברגע המתאים, לא מוקדם מידי
חלילה, מחכה לך בסבלנות עד שהמצע יהיה טוב מספיק ואז תוכלי
לבוא  להרוס ולהציק.
מטריפה מבלבלת, לא נותנת מנוח, יוצרת לנו תהום עמוקה המפרידה
בנינו, אף על פי שאנו כה קרובים. נוגעים. שותקים ומתרחקים.
התנגדותי כה זניחה לעומתה, בכל כוחותיי אני צועקת אליה "אני
שונאת אותך, תתעופפי מכאן! ושלא אראה אותך עוד לעולם!"

מתגברת על הפחד, מקבלת החלטה "אצליח לעבור את התהום
הפעורה!".בזוית עיני אני מבחינה בה, מתבוננת לה מהצד בהנאה,
צוחקת על מאמצי הבלתי נדלים להתגבר על המכשול שהציבה לי.
מניחה בזהירות את כף רגלי על הגשר הרעוע. צעד קטן ואחד נוסף
אחריו, מרוכזת במטרה להגיע אליך, לשמור אותך איתי. לא שמה לב
למתרחש סביבי, החבלים נפרמים להם עם כל צעד נוסף שלי בדרך אליך
כמו הקשר שלנו שנפרם לו, טרם נבנה והתחזק.

כושלת וצוללת פנימה, פוגעת בקרקע ומתעוררת לאמת מבעיתה וכואבת,
שם לבד, בלעדיך.
זרועותיך כבר אינן פרוסות כנגדי, מחכות שאשקע לתוכן וארגיש
בטוחה, עיניך כבר אינן קוראות לי בניצוץ המיוחד הזה שהיה שם
וכעת נמוג כלא היה, מותיר אותן ריקות מכל וקרות כקרח.
שם במקום ההוא, בין כל היצורים הנתעבים הללו שמצאו דרכם כמוני
לתהום האימתנית, מגששת את דרכי בצעדים עלובים וכנועים מתמיד,
מוצאת לי פינה אפלה ושקטה ומסתגרת לי בתוך עצמי והלב ממאן
להתרוקן.

איך בקלות שכזו עשית זאת שוב וגזלת ממני במחי יד את אהבתי?
ואתה, אין לך מה לדאוג. בזכותה הבנתי את פשר שתיקתך. ויודעת
אני היטב כעת למה היא מתכוונת. השתיקה.