עכשיו אני הולך
לא רוצה יותר כמה סוכר וכמה עוגיות
עכשיו אני עוזב
כי נמאס לי כבר מתל אביב
מהאורות שמסביב
עכשיו אני כותב
מתכנן עתיד צהוב יותר
סטייל אוהלים, כבשים, באר
עכשיו אני אחר
אני לא פלסטיק ולא משקר
הכל לאט, לא ממהר
לפעמים את חסרה לי
לפעמים הכל חוזר,
ועובר...
שבור
לדרום
קח ת'משוואה ופתור
קח מעיל, עם בוא הלילה בא הקור
במקור, גם אני מחור שחור...
צהריים, יום אחר
האוכל מתבשל והריחות
עם הגיטרה מזמר...
הכל פתאום נופל,
האוכל על החול
רעב גדול,
ועל האש נופל האוהל
אש בכל פינה,
אני יושב בחוץ,
זועק תפילה,
פתאום בג'יפ את מופיעה
תחזור איתי הביתה
אמא מחכה, ויש עוגה
עלה לג'יפ בבקשה...
לפעמים את חסרה לי
לפעמים הכל חוזר,
ועובר...
בשעת לילה מאוחרת, יושב בחדר, פותח מחברת
נועל ת'דלת ומוציא על הדף את הכל,
מה קרה לי, ומה לא קרה לי,
ומה נראה לי שיקרה לי אם עכשיו אני אפול
וזה נכון שלפעמים קשה,
אבל אם תביטו קדימה תראו כמה העולם יפה
ומלא בעליות וירידות, גם עלייה היא ירידה
אם תסתובב 180 מעלות,
כבה ת'פלאפון ותשכב על הגב
אל תחשוב על הצרות שלך ועל כל המצב,
תמחק ת'באסה, תמחק ת'מחשבות,
כי באסה זה בסך הכל רק כמה אותיות
ולפעמים אני לבד חושב שמשהו קרה לי,
כי יש לי חור בלב מאמי,
את חסרה לי באמת
ולפעמים אני לא קולט
שאת לא כאן איתי יותר,
ובשנייה הכל חוזר - ועובר.
לפעמים את חסרה לי
לפעמים הכל חוזר,
ועובר...
שבור
לדרום
קח ת'משוואה ופתור
קח מעיל, עם בוא הלילה בא הקור
במקור, גם אני מחור שחור...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.