עמית גימל / בריחת מחשבות |
אך עודני. עם תאווה לתקופות אחרות
מנסה לברוח החוצה לחופשי
אך עודני. הולך בדרכים לא שלי
מאושר בתוכי, כלוא בנבכי נשמתי
בסורגי תשוקתי, בחבלי אהבתי
משוגע מלשמוע, מטורף מלראות
את קולך הרגוע ואת יופייך הענוג
האור מבחוץ חודר פנימה אליי
אך עודני. כלוא ונתון לחסד אלוהיי
משתוקק החוצה, לאוויר ולנשום
אך עודני. פה. לבדי. עם חלום...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|