אופיר לוי / מעצב לשמחה - לכאורה |
הוא חד ומהיר
כאילו אין ברירה
העצב והשמחה נובעים
מאותה נקודה
כי ביום אחד השקט שולט בכיפה
תחושה של אחדות
מפינה לפינה
כולם זוכרים
לכאורה מוקירים
את מי שלא יכולים לחוות דיעה
אז למה המעבר עושה לי רע?
וביום השני מפגן של עוצמה
שמחה על הצלחה
משואה לתקומה
תקומה של עם המכלה הצלחותיו
שאיבד נפשו לדעת-
אי שם
תחת שכרות הכוח והיהירות
אולי עדיף מפגן של אחדות
תחת מעטה הזיכרון וההקרבה
של מי שנמצאים הרחק מכאן...
המעבר הזה עושה לי רע!
יום הזיכרון 05.08
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|