את יודעת מה? אני כבר לא יכולה לסבול את זה.
תחליטי!
נו! עכשיו!
תחליטי בעד מי את, נגד מי. באיזה צד את.
תחליטי אם את בכלל אוהבת אותי! אם אני בכלל בשבילך משהו!
את לא יודעת כלום, כלום ממה שק'רה השנה. כלום!
את לא יודעת מה קרה, ושמנסים להסביר לך את או לא מאמינה או לא
מבינה.
בא לי להרוג אותך לפעמים! למרות שאני אוהבת אותך.

את אומרת לי כמה קשה לכולם, את יודעת בכלל כמה קשה לי?!
את בכלל ניסית לראות כמה קשה לי?!
לא. אותי לא רואים.

כל כך התרגלת שכולם אוהבים אותך (בזכות מי) שאני כבר לא לרמתך,
חס וחלילה.
יש לך מזל שאני אוהבת אותך, או אהבתי, או לא יודעת מה, כי אם
לא, ממזמן הייתי רבה איתך, כועסת, משהו.
למה אני כל כך רגישה?
מאוד.
יותר מדי.

לפעמים בא לי להרוג אותך, ואותן.
אני לא יכולה בכלל לכתוב פה מה אני מרגישה כלפייך, מה אני
מרגישה בכלליות, יש כ"כ הרבה, הרוב סתם דברים מפגרים.
ונמאס לי כל כך!
נ-מ-א-ס-!

כמה אהבתי אותך. כמה היינו חברות טובות, ואת השתנת, לא אני.
פתאום כולם חברים טובים שלך, אלו שבכלל לא זכרו אותך.
את יודעת מה? כבר לא אכפת לי.
את אוהבת אותן יותר מאשר אותי?
את מעדיפה אותן על פניי?
תהני.
תשרדי.
תחייכי.
תשמחי.
אחר כך אל תבכי.
יש לי חברות נהדרות. ואני אוהבת אותן.
אני מקווה שאני יוכל לחזור ולהגיד את זה גם עלייך.