בת-אל רביבו / בחלוף הימים |
דמעה מתגנבת
היכן אותו נער פוחז שהערצתי?
מנגבת
והנה גבר צעיר
ניצב בדומייה בפתח הדלת
מדי זית מהוהים לגופך
פניך בוהקות מזכירות
נשקך משתלשל מכתף רחבה זרה
שיערך קצוץ גדוע אחי הקטן
אין לי מזור למכאוביך הנוראים
באשר אתה חבול בפצעים
שלא יגלידו גם בחלוף הימים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|