[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יהבי שגיב
/
העיתונאי

מניינה, כך קראו לו, לששון ורדימון חבריו בחדר המורים. על שום
מה? בשל הכרזתו, השכם והערב, על הצורך לאשר למורים מנוחת אחה"צ
ע"ח  שעות העבודה...
בעת התלהמות ו/או התמרמרות שלו , לרוב בהפסקה הגדולה עם כוס
התה ביד, היה מכריז הכרזותיו אודות "המורה הדפוק".
נהגו לעודדו , לטפוח על כתפיו בלצון מקובל, תוך אמירות כמו:
"טוב מאד מניינה תצטרף לועד הארצי" או" שלח כתבות לעיתון".
מהדרין ביניהם, כמו המורה לתנ"ך הוסיפו משלהם  ובשפה מליצית:"
לך בדרכך זאת" או "שמלה לך קצין תהיה לנו".
מנינה נחשב מאז ומתמיד למורה בינוני, מורה בעל כורחו. לימד
בביה"ס את מקצועות התנ"ך וההיסטוריה.
הנהלת ביה"ס מצידה לא ראתה בו כוכב עולה. מדי פעם הוצעו לו
הצעות פיטורין או פרישה בתנאים מסוימים. חזר מדי פעם נרגז אחרי
שיחות כנ"ל, ושטח עלבונו לפני חבריו המורים. היו אלה פוטרים
אותו במילה סתמית או טפיחת כתף וחוזרים לסדר יומם.
במשך השנים טיפח טינה עזה למקצועו ולעצמו כמורה.
נהג לחפש ולקרוא בשקיקה מאמרי פלסתר כנגד מערכת החינוך, שנמצאו
מדי פעם בעיתון יומי זה או אחר, וכן כתבות מסוג זה בעיתון
המקומי, המכוונות למערכת החינוך שברשות, ובתוכה בית ספרו.
כתבות ביקורתיות, ולעיתים מלעיזות, אודות מערכי חינוך שכיחות
למדי במקומותינו.
הלקאה עצמית כתובה נוסח ביקורת בונה,ובצידה נקמנויות קטנוניות,
המעוגנות,לעתים, בבעיות אישיות, גם הן מוכרות בעתונינו.
יום בהיר אחד החליט מר ששון ורדימון לעשות מעשה, ולהפוך בעצמו
לכתב עט זריז לענייני חינוך. את שרידי מצפונו ידע להרגיע על
סמך שכנוע עצמי פשוט: לדעתו, לא שתה אף פעם מים זכים מתוך הבאר
אליה עתיד הוא לירוק...
החל חברנו, המורה המתוסכל,לשלוח למערכת העיתון המקומי כתבות
המתארות את מחדלי מערכת החינוך הארצית והמקומית, חתומות בשם
משפחתו הקודם, מנדל, לבל יבולע לו. הוסיף לזהותו הבדויה את
כתובת הוריו, ובכך סבר שתשמר אנונימיותו.
בשלב זה עסקו כתבותיו בנגעי מערכת החינוך בכללותה.  לאחר
שבועיים, ובעקבות מספר שיחות, הוחזרו לו שתי כתבותיו/מאמריו
בליווי הערה המתייחסת לחוסר רלוונטיות מצד אחד, וחוסר עניין של
המערכת מצד שני.
בשיחה עם סגן העורך, שהכירו, הובהר לו שכתבות אורח אמורות
להתייחס לאירועים מקומיים ולא לתפיסת עולם.
התיישב מניינה אל שולחן עבודתו, חידד עפרונו שתה מכוסו, התלבט,
הסתובב וחזר לשולחן, ובערבו של יום הוציא כתבה מתחת ידיו שעסקה
באלימות בבתיה"ס.
שלח את הכתבה בחתימת זהותו הבדויה וציפה לתגובה.
בתחילת השבוע שלאחר מכן, זומן למפגש עם עורך העיתון המקומי.
נפגשו וסיכמו על כתבה שבועית אותה ישלח לעיתון, וכן על גובה
שכרו, שישולם לו בגין כתבותיו בעתיד.
היות שסוף השנה קרב ובא, ומועד אחרון להודעות הפיטורין
וההתפטרויות גם הוא עמד בפתח , הזדרז ורדינון בחישוביו, והגיע
למסקנה בדבר בקשה לשנת חל"ת: קרי, שנת חופשה ללא תשלום.
ששון ורדינון הסתפק כרווק במשכורת במשרה אחת, והאמין, שיוכל
להגיע לגובה שכר כזה כעתונאי נמרץ.
הנהלת ביה"ס והפיקוח הזדרזו לאשר לו  בקשתו זו.
לקראת שנת הלימודים החדשה ובמשך השנה פרסם ורדינון  שבע כתבות
בנושאים חינוכיים מתחום הקהילה.
ארבע מהן עסקו בסקירות ואירועים בבית ספרו.
בסוף השנה פוטר ממשרתו כעתונאי בגין "הוצאת לשון הרע, זיוף
נתונים והמצאת עובדות, "שלא הולמות את האמת" - לשון התביעה
שהוגשה נגדו ונגד עורך העיתון, שגם הוא פוטר  מתפקידו.
בטרם דיון בערכאות נסקרו מחדש ע"י העיתון כתבות שבהן נדרש
העורך החדש להבהיר ולסמן את העיוותים שנכללו בהן.
להלן ארבע מהכתבות ורקען האמיתי.
א. הרולטה הרוסית
כשהשתולל הנושא במקומותינו וברחובותינו ביכרו מורי ביה"ס
והנהלתו להאמין שטירוף התנהגותי זה לא יגיע לפתחו. ידעו ששיחות
בלבד לא תעזורנה, אך האמינו, כמורים, שזו הדרך המשמעותית
להבהיר נפשעותם של סיכונים מיותרים.
מר כתב זריז, ורדימון, החליט, שאם לא הוכרה בעיה כזאת בבית
ספרו לשעבר,או בחטיבה שלידו, הוא ייצור אותה!
חשבונות על פי חשיבתו כדאי לסגור... חשב וביצע:
באחד מימי השבוע הגיע תלמיד מתנשם ומזיע לחדר המנהל,  ובישר
לו, שבחוץ מצלמים נערים שפורצים אל הכביש ומשתטחים עליו "כמו
שסיפרת לנו על הרולטה הרוסית".
מיהר המנהל לצאת מחדרו בליווי התלמיד, ואכן תיאורו של התלמיד
הלם את המציאות: עומד אדם מבוגר, מצלמות תלויות לו על גופו,
ומשלח ,עם עצירת מכונית בפנייה, שני נערים להשתטח על הכביש,
ומצלם אותם.
כשהתקרב המנהל ברח הצלם מעבר לפינה ואיתו שני הנערים.
בדיקה, שלאחר מכן, העלתה שהפפראצ'י קשור עם העיתון המקומי.
הכתב,מר ורדימון מיודענו, לא נראה בשטח: נראה שהמתין לתצלומים,
שיעידו על כתבתו העתידית...

ב. הנהג הפוטוגני  
התנהגות חלק מתלמידינו בנסיעתם אל ביה"ס וחזרתם ממנו מוכרת
לשמצה.
תופעה זו ידועה לנהגים, מורים ואזרחים.
נלחמים בה, ואף מצליחים לשנותה, חלקית, לטובה. זאת, גם על סמך
דרישת בתיה"ס מחברת האוטובוסים לוותר על הסעות לתקופה מסוימת,
שאינה עולה , לעיתים, בקנה אחד עם אינטרס החברה: התפרעות היא
דבר גרוע; הפסד הכנסה הוא נושא קשה יותר...
מגיעים לעמק השווה: מניעת הסעה ליום אחד יש בה כדי לאותת בצורה
ברורה המובנת לצברינו.
כתבנו הזריז ובעל המצפון החינוכי יוצא הדופן, החליט ללמד את
כולם פרק בהלכות חינוך ודרך ארץ: באחד מימי ו' הופיעה כתבתו
בעיתון המקומי, המתארת התפרעות תלמידים באוטובוס, כולל חיתוך
ריפוד במושבים  האחוריים  "בלהב סכין יפנית" - כך לשון הכתבה.
לראיה התנוססה במרכז הכתבה תמונתו של נהג אוטובוס, רוכן ומצביע
על כיסוי הפלסטיק החתוך.
אוי לאותו מצב עגום ובושת המחנכים בעטיו. הרי ההוכחה מוטחת להם
בפרצופם. מה להם , אם כך, ולתלונות כלפי התקשורת?!
אלא מה הסתבר לאחר מעשה? בתחילת השבוע ,שלאחר אותו יום ו' עגום
מבחינת צוות ביה"ס, הופיע אחד ההורים, נהג במקצועו, ויידע את
המנהל ,שאותו נהג המצולם בכתבה, אינו מסיע תלמידים באוטובוס
בקו זה החונה ליד ביה"ס, אלא בעירו שלו, הסמוכה!
בירור נוסף הוסיף מידע אודות היכרות בין כתבנו המיומן והמהימן
לבין אותו נהג.
בגליון שלאחר שבועיים הופיעו בקצה הדף שתי שורות המתייחסות
ל"טעות שנפלה בכתבה"  ללא התנצלות והסבר נוסף.

ג.    מכרז כוזב  

מנהל מחלקת החינוך לא זכה להימנות מעולם עם מקורבי התקשורת.
מה לעשות, רחוק מסלבריטאיות היה האיש, והסכין עם עובדה זו.
ראה פרי בעמלו בשדה החינוך והוכיח יכולתו בתפקידיו.
מידי פעם לפעם הופיעו בעיתון המקומי פסקה ו/או חלק מכתבה
בענייני אגף החינוך, ובה רמז על אי כשרות הצבתו לתפקיד.
מנהל המחלקה נקרא לתפקידו הנוכחי כשבוע לפני תחילת הלימודים
באותה שנה, מאחר ומועמד שנבחר חזר בו, וויתר  במפתיע על התפקיד
ברגע האחרון.
לא היה זמן למכרז נוסף, ולכן, ועל פי כל כללי התקשי"ר, נקרא
המנהל הנוכחי, שהיה בעל כל הכישורים הנדרשים, למלא את התפקיד
כממלא מקום.
לקראת המועד החדש למכרז לתפקיד הנ"ל הופיעו כתבות השמצה בזו
אחר זו בעיתון המקומי המתייחסות לממלא התפקיד בפועל. נרמז בהן
על קשריו, כביכול, לראש המנהל. נסקרה פעולתו כמנהל בי"ס בעבר
באפיון של כשל ,מה שנגד את כל העובדות. הגדיל לעשות העיתונאי
החרוץ ובראיון לילה חטוף "הצליח" להוציא מפי המועמד "הבטוח",
קרי: מנהל האגף בפועל, שאכן הוא מניח שיזכה במכרז.
כמוצא שלל רב הכריז בכתבתו הבאה על בטחונו של הנ"ל בזכייתו
במכרז כהוכחה לכשל נוהלי, ולמכרז כוזב.
כתבה זו , האחרונה בסדרה, הסתיימה בהתנבאות של הכתב לזכייתו של
מושא כתבתו במכרז כהוכחה ל"נוהל בלתי תקין".
למכרז ניגשו 24 מועמדים. המנהל הנוכחי זכה בו על סמך דעת כל
חברי ועדת המכרזים.
בכתבתו בסוף השבוע הכריז עתונאנו המלומד בתרועת ניצחון: "את
אשר יגורתי  - מצאתי : וכי לא הזכרתי בכתבות הקודמות שהוא
יבחר?! המכרז מכור!!!"

ד.  מנהלים מקורבים ואחרים  

זכו מנהלים מסוימים לכתבות אוהדות, ואחרים להשמצות ולכתבות
מרושעות. לא היה קשר בין מציאות ועובדות, ובין מה שנכתב.
חזקה על המנהלים הוראת דובר הרשות, ומנהל המנהל, להימנע מתשובה
לעיתונאי יוצא חצרם.
מלאו המנהלים פיהם מים ונמצאו מגוחכים. זאת עד ...
שקצה נפשם של חלק מנשואי כתבותיו, ופנו לערכאות כנזכר לעיל.
נבדקו טענותיהם, נסקרו הנושאים, ובעיקר העובדות הקשורות בהם
ואופן הצגתן בעיתון.
נמצאו זיופים, העלמות , וניסיונות לפברוק.
סיים עיתונאנו תפקידו/תחביבו, והושלך מהמערכת שנקעה נפשה
ממנו.
הוחלף העורך שנמצא אחראי לנלוזות זו.
ובא לסיקור שדה החינוך גואל?! אולי...  ימים יגידו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אל תתבייש.
אל תתרגש.
תן קולך
לכוח השקט!




(אחרי שנים של
הערצה עיוורת,
היום גיליתי שזה
בכלל לא מתחרז!)


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/2/09 16:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יהבי שגיב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה