אני רואה אותך בוכה
וקצת מתגעגעת ליום שאינו שלי,
ליומי המאושר, יום אחר.
אני רואה שם רחוק
וכמהה אליך
למגע אצבעותיך הקטנטנות
בידי, יד אחרת.
אני רואה אותך, וזה קורה לכבודי -
קורה שעץ הצפצפה עומד בשקט,
קורה שאף ציפור לא מנעימה את הדרך,
קורה שאף רקפת לא מרכינה ראשה.
האור עליי עוד ינצנץ,
הדרך תחת רגליי תנוע,
ובינתיים אני כאן איתך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.