היא באה בלילה, עירומה כביום היוולדה ושקטה באותה מידה, עמדה
מולו וחייכה חיוך מפתה בעוד גופה התקרב עוד ועוד אליו.
שבוע לפני זה הוא כרגיל ישב לו על הכורסא שהוא אוהב, המוסיקה
הדהדה באוזניו כמו... מוסיקה שמהדהדת באוזניים, אחרי זה הוא
טיפס למעלה להציץ לשכנה מלמטה אחרי שהיא חזרה מהעבודה ונכנסה
למקלחת: החלון עמד בדיוק לייד האמבטיה-מקלחת שלה והיתה לו
זווית המושלמת על הגוף שלה.
פתאטי... הוא חשב לעצמו. אולי כדאי שיהיה לי את הביצים יום אחד
לקום ולפגוש איזו בחורה נחמדה במקום לשבת כאן כמו אדיוט ,להציץ
ואז להביא ביד בבית במקלחת.
חיוך מעצבן הוא חייך בהזכרו בחברה הקודמת שהייתה לו. על מי הוא
עובד, לא היתה לו חברה כל החיים שלו, והוא כבר עוד מעט בן 20.
לא מגולח, עם שיער ארוך ולא מסודר ובגדים מלפני כמה מאות. אולי
איזה כובע על רמה שאלוהים-יודע-מאיפה הוא השיג. אחרי דקת הבכי
השבועית של הבחור המסכן, הוא יצא עם משוואה גאונית: גיל=שנים
שבהם הוא לא עשה סקס.
בחור דל תקציב ,שני ההורים מתו והוא גר בחור עם הרבה יותר מדי
שכנים והוא דייג (בים של בדידות), הוא צריך שינוי! משהו שיהפוך
את החיים שלו לגמרי! אבל כמה פעמים בחיים שלו הוא אמר לעצמו:
את זה אי אפשר לספור. עכשיו הוא רוצה לקפוץ לשכנה מלמטה ולשאול
אותה: "מה אני יכול לעשות כדי לגרום לך לחייך ?" אבל במקום זה
יוצא לו "מאילכללל?" שהוא צעק והופ! בחזרה לדירה שלו.
מהחלון שלו הוא הביט אל השכנים גם בקומה למטה בבניין ממול
שוכבים במיטה, מסתלבטים. הגבר ערום לגמרי חוץ מכמה שערות גוף
והאשה גם... האהבה בעיניו הפקוחות והשלווה בשלה הביאו לו
השראה.
ארבעה ימים אחרי זה הוא מצא את עצמו יושב לו במקום האהוב עליו
לדיג, עם חוט כה ארוך שהכין מהשערות של הגוף שלו, עם החכה
שהייתה החבר הכי טוב שלו בשנים האחרונות והפתיון המושלם -
סיפוק.
שם הוא ישב, בקצה של הירח ודג לו בחורות. מסכן הבחור, כל
הבחורות שהוא העלה למעלה היו אדישות כאלו, כאילו הוא מדבר אל
הקיר.
עבר השבוע וחזרנו להתחלה, גופה התקרב אליו עוד ועוד... ואז
התרחק לאט-לאט, גורר אחריו שבע דקות שבועיות של בכי שריחפו להם
שם באלגנטיות, יחד עם המוסיקה המהדהדת שהידהדה לה באוזניו.