יש באיזה מקום בית על עץ, שמנהלים אותו כמה חברה שגרים שם במין
קומונה כזאת. כל מי שרוצה יכול לעלות לשם, ולאכסן במחסן פרטי
מיוחד שלהם איזשהו זיכרון שהוא רוצה לשים בצד. יש שם מתנות,
שמיכות, טבעות נישואין. אבל אפשר גם לאכסן שם מחשבות ורגשות.
אפשר להשאיר שם דברים לתקופה בלתי מוגבלת וללא תשלום. מאוד
מפחיד להגיע לשם, כי זה נורא גבוה. כשאתה מגיע, הם ממש מנסים
לשכנע אותך להישאר. אם אתה רוצה לרדת, אתה צריך להכין להם
סטיקר פרידה ותודה רבה. אבל זה כל כך גבוה, שלהרבה אנשים אין
אומץ לרדת. יש אנשים שנשארים רק כדי להישאר ליד המחסן שבו
הזיכרון הכי יקר שלהם נמצא.
אני ניסיתי לרדת אחרי שאפסנתי שם משהו, אני לא זוכרת כבר מה זה
היה. לפני שירדתי, מישהי שם אמרה לי שאני צריכה להכין סטיקר,
אז אמרתי לה שכבר הכנתי אחד בפעם הקודמת שהשארתי זיכרון,
וירדתי למטה.