במסגרת ההערכות המחייבת לחופשת הקיץ המאיימת בעוד פחות מחודש
לפרוץ אל חיינו ולשבש את השיגרה הברוכה, אני מסתערת על כל
מקורות המידע העומדים לרשותי בחיפוש אחר פלטפורמה אטרקטיבית
ומאתגרת לזאטוט הבית.
באופן די נואש אני תרה אחרי מסגרת שתהלום את כישוריו מחד ואת
מסגרת האשראי הבנקאי שלי מאידך.
אני נוברת בפירסומים השונים, בעיתונים ובאינטרנט, מתעניינת אצל
הורי הגן, ומנסה ללקט מתוך שלל ברושורים ועלונים צבעוניים,
המציפים את תיבת הדואר שלי, את מלוא האינפורמציה על החוויה
האולטימטיבית הצפויה לזאטוט בקיץ הזה.
אני נבוכה לגלות שגם מוסד הקייטנה עבר שידרוג וכיום הוא עוסק
בטיפוח ההעצמה האישית של הזאטוטים ומימוש הפוטנציאל הקוגנטיבי
והאינטליגנציה הריגשית שלהם.
אני שוקלת לרשום את הזאטוט לסאמר סקול, המבטיח פעילות חווייתית
עם מרצה בכירה לאנגלית, שתתגבר את אוצר המילים, חוקי הקריאה
והדיקדוק ובמקביל תשפר את המיומנויות החברתיות. אמא של עלוה
מבטלת בבוז את האופציה ומספרת בלחישה על רשימת המתנה ארוכה
לקייטנת המדעים, בה צפויים לזאטוטים התנסויות עשירות בדרכי
הניצול של האנרגיה הסולארית להקמת מערכות תקשורת, ניתוחים
מולקולריים, מחקרים כימיים וביצוע מניפולציות ננוטכנולוגיות.  

"קייטנות הרכיבה על סוסים, הן כבר מזמן פאסה, ואינן מקוטלגות
אצלנו כאופציה אפשרית" ממוססת בגאווה אמו של רז הבן את
התלהבותי מקייטנת הכפר, וחושפת כי השנה רשמה את רז הבן לקייטנת
ההישרדות במבואות הנגב. שם, לצד רכיבה על גמלים, יתמודד
ההומוספיאנס, שזה עתה בקע מהסל קל, עם תנאי השטח המדבריים
ויצלח מכשולים מאתגרים ומגוונים ושאר משימות שיזמנו לו מפיקי
המיזם והחיים.