חלמתי שנטשתי אותך
תחת שמים שחורים
השארתי אותך קפוא בתוך מכונת זמן שבורה
במקום חנוק עם עשבים שוטים שיד אדם לא הגיעה אליו מעולם

ואני נשבעתי שתבין...
שאמלא את החלל העמוק שחפרתי בשפתיים סדוקות
שאכרע את הברך על חודי זכוכית שפיזרתי עוד מלפני שנים
בשבילך...
שתדמם עוד לפני שתגיע
אליי

לא תוכל להסיר מבטך מהכאב
לעולם תסתכל לאחור
תיזכר
בעוד הסערה שתחכה לך בפינה תמתין לזמנה לכבוש

אך בשם אחר אפתח את דלתי בפניך
אתן לך לשכב במיטתי
לטעום מהשקט
עד שהסערה תחלוף

וכשהשמים ייצבעו שחור
אנטוש שוב
יום אחד תבין...