|
מסכת ריקנות עוטפת מסך עיניים
לשרידים של רסק תרבותי
האהבה נמסה לקרניים של אור
על פני חלומות נשכחים.
ניירות עיתונים קרועים
נישאים ברוח הגדולה
הדמעות נמסות אל השלג
בלהט האהבה שחלפה.
חליפת שריון לבנה
לכל בנות הדעת
חולפת במצע פרחים בוורוד
על ריצפת אבנים ישנה.
תמיד יש מקום לכפות הרגליים
על פני רחובות חסרי שם
תמיד יש חיוך מנצנץ
מתחת לכל לב שבור. |
|
|
בוא'נה, הבאתי
אותה בסימבוליזם
למצב היהודים
בגולה!
ש"י עגנון תופס
מוזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.