ליאנה גוילי / ויכולתי לסתיו |
זמן להתמלא.
הקשבתי לרחישתה של הרוח בי
ולהתנשמות האדמה תחת רגליי -
ויכולתי לסתיו.
קלופה מתעוקות צמרתי,
בוהקת כענב סגול, חכלילי
שורשיי רוויים וקשת בין עפאיי.
והאביב לכשיגיע, ימצאני
עלוותי ירוקה וכולי
אבקנים ממתינים.
תודה לדן ספרי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|