ממעוף הציפור
שבורת הכנף
מרוטת הנוצות
סדוקת המקור
השמיים נראים כמו
אינסוף ריקנות
בתוך הכלום
האדיר הזה
אין מקום לנוח
אין אוויר לנשימה
הכוכבים נדמים
לסכינים מרחפות
מאיימות
לקרוע
לתלוש
את מה שנותר
לא הרבה,
אך נותר
הציפור
שבורת הכנף
מרוטת הנוצות
סדוקת המקור
לא רוצה עוד לעוף
לא רוצה להפצע
לא רוצה להעלם
אל תוך הכלום
האדיר הזה
אל תוך השום דבר
והשמיים
האינסופיים
נמשכים הלאה
והרוח סוחפת
והציפור עפה
בלי כוח
בלי רצון
עפה
לשום מקום
ולכל מקום.
השיר הזה נכתב ביום הזיכרון לשואה ולגבורה ב-1.5.2008 ומוקדש
לרחל, ניצולת תאומי מנגלה, שהיא הגיבורה האישית שלי, והעניקה
לי משהו שאי אפשר לתאר במילים.
לרחל, תודה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"זה באמת יוצא
דופן! מדינה
שלמה חוגגת
יומולדת לבנאדם
מת!"
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.