בחצות, ריחות אדמה
פוצעים את התשוקה הנלכדת
באפי.
שובל פנסי מכוניות חולפים
חולפים מולי.
במיטה שוכבת אהובתי,
עיניה ערות לתשוקתי.
בחצות נבלעות המנגינות
שצרחו בי שעות.
הן טיפסו בסולם
חלומן.
השמש הגזימה בחומה.
היד המפתה של אהובתי
דחקה בי אל צלה.
אף כי מאוחר עכשיו
מבטיה מגיחים מן
סדקי התריסים.
שאון מנוע נלקח אל תשוקתו
ברחוב שוב דממה.
צעדיו הולמים בלבי.
עכשיו אני שקטה,
הוא שוב לצדי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.