|
שוב הוא מתעורר
עדיין לא עובר
רק מתגבר בי הספק
אם את רוצה להיות תמיד אתי
מחובק חזק
מכור אל המחנק
אני מוקסם ומרותק
בזמן שאת עושה הכול בשבילי
את עוזרת לי
לדבר
להישאר
שלא נדע - להתגבר
אני מרגיש שזה סוגר עליי לאט לאט
הכול חורק
וזה אומר להתרחק
אבל אסור לי לפרק
כי את דבר כל כך נכון בשבילי
את רואה אותי
מסתכל בך
את יפה
מסתכלת בי
את האור
את התרופה
שפועלת בי
בעינייך הטובות
זה כל כך ברור
רק אני יכול לשבור את מה שבו אני קבור
אני צועק
ואת שומעת לחישה
את לא מקשה כשאני כך
אני מוכרח להיפתח מזה
אני צומח
את יפה גם בלעדיי
מהמקום שלי עכשיו
אני רואה אותך ולא מסתתר
את נוגעת בי
מסתכל בך
את יפה
מכבה חיוך
ממלמלת "זו תקופה,
גם אצלי חשוך"
מעינייך הטובות
נעלם האור
את אומרת תישאר איתי קצת עד שהוא יחזור
אני נמצא
את יכולה אם את רוצה
להישען, להיפצע
ולהרגיש איך שגם את לפעמים
נאחזת בי |
|
|
פתגם הוא השימוש
הנכון במילים כך
שיקראו אותו
פעמיים.
ושיקום מי שלא
קרא את המשפט
הזה פעמיים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.