שוקי קוריסקי / אורח בא |
אור מדרגות נדלק,
כבה ושוב נדלק.
דשדוש רגליו,
דשדוש מחשבותיו,
נקישתו.
הוא פה.
הוא בא לחיוכך,
למגעך,
לחום המרבדים,
ל "משהו לשתות".
לראות העוד ישנך,
לבדוק העוד ישנו.
שאין אחר, בינתיים,
מלבדו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|