|
מה את מופתעת
ידעת שזה נכון
שמה לא יישכח עד יומך האחרון
זאת שהפשיטה פנטזיה לעירומה
החריבה אהבה לתזכורת עגומה
ההיא שפצעה גוף חדש שרק נברא
והשחירה קרן אור שהייתה בהירה
הרי את יודעת
שכל זה נכון
אין אמת אחת בין הבגדים בארון
הריח ביניהם כמו חורך את נחירייך
ואופיים הזר כמו מכה את לחייך
והם לא מרפים, לופתים את ידייך
ועד זוב דם לא ייעלמו מחייך
מה את מופתעת
היא יפה פי מיליון
בכוחה כמעט לכופף כוח עליון
משתלטת על חצייך השני, כאילו להרוס
רק שהיא התמימה והוא הנמשך בעוז
במצח נחושה וחיוך נאור
ישאיר אותך מאחור
בעמק עכור |
|
|
"4... 3... 2...
1... יפה...
תנשמו עמוק...
עכשיו דמיינו
עצמכם ניגשים
לשולחן, ומציצים
לו... מה אתם
רואים שם
מתחת?..."
-יו"ר האקדמיה
ללשון בוועידה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.