שתי נפשות צועדות לאורך השביל התלול שניצב
אל מול נוף של זריחה שכולה זהב
טהור הוא הרגש המותווה בליבם, שהתכווץ
מפחד כאב וסבל למודים השניים עד אין קץ
הבגידה שלו והאיש אשר אותה נטש
לא יותירו לה כוח להתמודד עם החשש
היא תביט לשמיים, ישנו מרחק קצוב ביניהם
הוא יהסס לנשקה ויישך את שפתו שתדמם
שתי נשמות שנקוות לאחת גדולה וצוחקת
למראה השתיים המסרבות להתקרב בצורה מצערת
היא הייתה נענית לו כך המבט בעיניים אומר
אך זאת לעולם לא יידע, הוא רק יוכל לשער. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.