ראינו אותו בפעם הראשונה חשבנו,
איזה בחור יפה,
הוא היה נראה לי בחור תמים ומופנם,
אך נטלי ישר לא אהבה אותו,
לא הבנתי מה יש לא לאהוב בו,
סתם ילד תמים,
התחלנו לדבר על שכר דירה,
שאנחנו נהיה שכנים,
כל זה קרה אצל הירקן ליד העבודה,
וכבר אז חשבתי שהוא מתחיל איתי.

האם יש מושג כזה ידידים,
או שזה רק בסיפורים,
האם הוא רדף אחרי כל הזמן הזה,
ונהניתי מזה...

אחרי הכרות של שנה,
נהינו שכנים ורק התקרבנו,
אפילו נטלי התחילה לאהוב אותו,
נהיינו שלישיה,
ואז קלטתי שהוא רוצה אותי יותר מידידים,
אז תפסתי מרחק,
כי את הילד הזה אני לא רציתי,
אם הזמן הוא הבין,
"כבר השלמתי עם זה שאנחנו לא נהיה ביחד", הוא אמר לי.

האם יש מושג כזה ידידים...

אם הזמן רק התקרבנו,
והרגשתי שיש לי ידיד,
כי ידידים זה לא מושג שמוכר לי,
שאני יכולה לדבר איתו,
על עננים ביני לבינה ומה שביניהם,
שאומנם לא יודע את סודות של חיי,
אך תמיד הצחיק אותי שאני צרכה,
אם השטויות שלו,
תמיד מפרגן,
איתו לא היה לי רגע של חוסר ביטחון,

האם יש מושג כזה ידידים...

אחרי תקופה שלא נפגשנו,
התחליתי לחשוב, אולי בכל זאת,
למרות כל סימני האין כניסה,
זה קרה, כל כך בטבעיות, מין כימיה כזאת,
הוא אמר: "רק שתדעי שאני עדין חושב שיש מצב בנינו"
איך משפט אחד יכול לגרום לכל כך הרבה מתח מיני,
אם כל התקווה שלו, זה נהרס ברגע,
מה שקר אחד יכול לעשות,
לילד שלא יודע להסתכל לי בפנים,
להגיד, מה באמת מרגיש בפנים אם בכלל...

האם יש מושג כזה ידידים,
או שזה רק בסיפורים,
האם הוא רדף אחרי כל הזמן הזה,
ונהניתי מזה...
אז אני שואלת,
למה נכנסתי באין כניסה...