מלודי אורגינל / עד שבאת |
עמדתי יציבה והיכיתי שורשים,
ציפורים לחשו לי, נגעתי בעננים
עד שבאת.
עד שבאת, הכול זרח
האושר עוד חיפש אותי,
קיוויתי שיום אחד ימצא
עד שבאת.
וכשקטפת, הראית לי חום
הבערת בי להבה
הארת בי את החושך
דלקה בי אש חמה
ושרף לי מבפנים
והחילותי מתפוררת
ונעלמו השורשים
וכבתה הלהבה
והנה שב גם החושך
עד שעזבת.
ועכשיו אני זרוקה על האדמה
מביטה לשמים,
מחכה לתקווה
הפכתי לאפר,
וכעת נישאת ברוח,
פירורים, פירורים,
ואולי עוד יום אחד אשוב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|