התאספו סביב. שבו על הספה, או על ברך ההורים. ואולי בכלל אצלכם
זו סבתא היקרה שאחראית על הסיפורים. בואו ואספר לכם סיפור
קצרצר. סיפור אמיתי שהובא רק כעת לדפוס - על-אף שעברו שנים, לא
בגלל קללה עתיקה ונוראה שמרחפת מעל. אלא בשל עוניים של
המחזיקים בו:
היסטוריון מטורף למחצה, בחור צעיר, אישה נחמדה וקלת דעת, בין
לבין היו כמה וכמה דורות שבהם הספר התגלגל מיד ליד, לבסוף,
קיבל אותו סבא שלי היקר שהוריש אותו - כשיצא למסע (עליו יסופר
בפעם אחרת) - לי. ימים ארוכים היה הסיפור ידוע רק למעטים, וכעת
החלטתי אחרי לבטים רבים שהגיעה השעה לחשוף את האמת ולהוציא
אותו לשיפוט הרבים.
למה עוד להוסיף ולפטפט כשיש לנו עוד הרבה לדבר על קורותיה
המופלאות של זאת שגילתה לעולם את קיום המכשפות. בעושה זאת, היא
קיבעה רבות מהסטיגמות  . בפשטות יש לומר אספר לכם עכשיו על זאת
שנודעה בשם הסתמי גליה שיקמי. נערה צעירה ושובבה שבגללה נאלצות
המכשפות להסתתר בעולמן הנפלא. בעוד שאצלנו בעולם זה, הן סובלות
משם נבזה.

ולכם ההורים אאלץ בצער רב לספר שמוסר ההשכל בסיפור זה לוקה
בחסר. ואולי יש להוסיף שבעצם הוא איננו קיים שהרי מטרה אחת
לכותב הסיפור והיא להביא את האמת על המכשפות לעולם.

רק בכדי לסבר את האוזן אוסיף ואומר לפני שנתחיל כי לעיתים
קרובות נתקלתי בפחד וחלחלה שאוחזים בילד קטן שבמצב רגיל מלא
שמחה וגיל. כדוגמה את אחייני הקטן אוכל להביא שלמשמע המילה
מכשפה - הוא רץ לאביו ואמו (לפעמים גם לדודו) ומבקש את הסיפור
להחליף. ולעיתים קרובות מוודא הוא בקול כי בסיפור או סרט זה
אין מכשפה שאותו תזלול.