היה יכול להיות כל כך נחמד
אם זה היה נמשך קצת יותר מרגע,
אם זה היה קורה לי ולא לאחרים.
אם הייתי קצת פחות מזוייפת,
אם הייתי מכירה אותנו
באמת.
עשרים שנה היא יושבת
בחיבוק ידיים,
מצפה שזה יבוא לה,
מתוך שפתיים קפוצות
ועיניים נפוחות בעיוורון.
כמה דם
נשפך עלייך
מגעת.
גם לנו יש מחשקים,
גם אנחנו ילדים של סבל,
ורצינו,
וכאבנו,
ושתקנו.
איזו מטומטמת.
דולי שלי קטנה,
את נולדת מסוכר.
אני אוהבת אתכם,
אנשים רעים שלי,
ותודה שחלקתם אתי את האמת.
קשה לי לנשום בתוכך,
תני לי לצאת
ולשקר.
היינו בועטים במוסכמות,
לו היו לנו כאלו.
על מי את עובדת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.