שוב היא הכזיבה
לא ענתה על הציפיות
לוקח את עצמך
יד ביד לשבת
באיזה פאב שכונתי
בפינה.
האור על כל גופך
הצל רק על פניך
ולמרות זאת אין לדעת
אם אתה עצוב
או אולי שמח
או סתם.
מטביע יגונך
בטיפה המרה
כך היא נהגה לומר.
יושב לבדך בפינתך
המוצלת מוארת שלך
עם חצי ליטר מהחבית גינס
אין יותר טוב
מהפיינט המושלם
שחור משחור
ומר.
מר כמו ליבך
מר כמו הכאב
של רצון כוזב
של נפש בודדה
שראתה את זוגתה
והתיתמה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.