אתה, אינך יודע,
כמה שאני אוהבת.
אינך יכול לתאר,
כמה גדול כאבי כשאני, עוזבת.
רק להביט בך,
ולו רק לשניה.
תן לי רק עוד רגע,
ואלך,זו הבטחה.

אבל,
יש בך משהו,
שסוחף אותי,
בגל של רגשות.
מציף אותי,
באהבה, ללא גבולות.
רוצה אותך איתי,
לא אוותר,אף פעם.
רוצה ללטף את שערך,
להביט כתמיד, בחיוכך.

שוב,השחר עולה,
ואתה, איננו.
הריח שלך,
הדמיונות על אהבתנו.
לא נותנים לי מנוח,
לא נותנים לי לשכוח
את עינייך הירוקות,
המביטות בי בהערצה.
את אותו החיבוק,
ולמגעו בו אני נמסה.
לא רוצה לוותר,
לא רוצה לשבור כלים,
רוצה להיות שלך,
לא אתן ליבי לאחרים.

ועכשיו,
כך לבד,אני יושבת,
הלב כואב
והדמעות הינן זולגות,
מה אתה אומר
להמשיך ולקוות?

מוקדש לך, נסיך.