הלילה הזה כל כך ארוך, הוא פשוט לא חולף.
אינספור חלומות,
לרוב סיוטים אך גם לפעמים פנטזיות.
יש לילות שאני פשוט לא נרדמת,
שעות על גבי שעות רק חושבת.
מתהפכת לי במיטה מצד לצד...

בוהה בתיקרה חושבת עליך, עליי, על שנינו ביחד.
חושבת על החיים, על מהותי בחיים אלו,
חושבת על העבר, על העתיד,
חושבת איך היו יכולים להיראות חיי לצידך,
חושבת על אהבתך האין סופית שהייתה יכולה להיות לי.
באמת האמנתי שבגורל שלי נכתב שאני ואתה זה לנצח,
אך כנראה שגם בזה טעיתי, כי זה פשוט לא ככה!
אולי באמת נועדתי לסבול, לבכות כל לילה...

מדברת עם עצמי, פונה לאלוהים, אבל לא מוצאת תשובות.
אומרים שלא סתם פוגשים אנשים באמצע החיים,
אז למה באמת נכנסת לחיי כמו רוח סערה?
שברת לי את הלב, ונעלמת לך לדרכך.
הלילה הזה, מתחיל להפוך להרגל,
אין לי מנוחה, יש לי רק צביטה ענקית בלב.
מתגעגעת אליך ברמות מטורפות,
מה שהיה באמת לא יחזור יותר לעולם.
כל כך רוצה לעצום את עיניי ולא לחשוב על כלום,
הכאב רק מתעצם, הוא לא חולף.
מתי הלילה הזה כבר ייגמר???