לכל אדם תחביב גואל
שמעניק עניין לחייו;
שלי היה האהבה לטייל
ברחבי ארץ- ישראל.

אני מציין בלי היסוס את הטיול בסבך
מלפני ששים שנה על גבו של סוס
לפינת חמד ושמה תל אל קאדי
(שלימים הוסב ל- תל דן),
את העצים הגבוהים ורחש העלים ברוח הקלילה;
את מפל המים הזכים והקרירים וצלילם המרגיע;

כעבור שלושים שנה - שבתי לבקר במקום
במסגרת טיולי "החברה להגנת הטבע";
המשאית נסעה על הדרך העפר הסלולה עד לאתר;
העצים כבר לא היו זקופים כבעבר:
על כל גזע היה מצוין שמו של העץ שנתנו לו מוריו;
המים היו עכורים ושאון המבקרים מילא את החלל;
והכריז בקול רמקול המדריך:
"חברים! תרדו חיש מהמשאית, תצטלמו, ונמשיך!".