הם חזרו מהסרט. נכנסו למטבח, אמא הסתכלה בכיור, אבא בדק את
השיש. אבא נגע בשיש ואמר שיש שמן. אמרתי שהשתמשתי בנייר סופג
אבל נגמר. אמא פתחה את הארון והצביעה מעלה, הנה גלילי הנייר
החדשים. היא אמרה שאני ממש תיירת בבית הזה. אמרתי שנגמר הנייר
סופג ולא רציתי להרוס לה מגבת (האמת היא שאחת כבר בפח), אבא
קימט את מצחו ושאל למה יש בחלק ההוא של השיש שמן, למה לא שמתי
הכל בתוך כלי אחד או במקום אחד, הוא נאנח. אמא אמרה: תעשי טובה
אל תכיני יותר. אבא שאל: למה? שתכין, אמא דייקה: שתכין, אבל לא
כשהיום דורית ניקתה ושילמנו מאה חמישים שקל. אמרתי: אבל אם יש
נייר סופג ומנקים אז אין הבדל בין לפני שהיה לאחרי שמנקים. אמא
אמרה תני לנו להנות מהניקיון, אבא אמר הכי חשוב הניקיון, שאלתי
את אבא אם גם הוא הכין פעם, הוא אמר שהוא היה נקי. אבל המטבח
נקי אמרתי, ואם היה לי נייר סופג לא היית רואה טיפת שמן על
השיש ועל הכיריים. אבא אמר שבאמת יש שמן גם על הכיריים וביקש
מאמא עוד נייר סופג. הפלסטיק של המסננת התעקם, אבא שאל איך זה
קרה, הסברתי שהכנסתי לאש לרגע והוא נמס, אבא צחק שאיך אני לא
יודעת שפלסטיק נמס באש ואיפה המאה שקיבלתי בחמש יחידות כימיה,
אמרתי וודאי שאני  יודעת אבל הכנסתי רק לרגע וחשבתי שזה לא
יקרה כל-כך מהר, אבא אמר שזה פלסטיק, ואפשר רק מתכת. אמא הביטה
במסננת העקומה ובבתה העקומה ונתקפה איזו תכונה תזזיתית, היא
אמרה בקול דק שעכשיו היא צריכה לזרוק את המסננת וקמה מהר
מהכיסא. אבא שאל למה, ואמא הביטה בי וענתה, כי הרסת. אמרתי שזה
עדיין טוב, אבא אמר שאמא צודקת ובדיוק הצ'ופצ'יק שאותו מניחים
על השיש כדי לטלטל את המסננת או משהו כזה, נהרס. המסננת הזו
היתה לאמא עוד מהחתונה. אבא אמר שעדיין אפשר להשתמש, אמרתי
שאני יכולה לחמם שוב את הפלסטיק ולהחזיר לו את צורתו, אמא אמרה
עזבי, זה עולה רק עשר שקל, היא הכניסה את המסננת לתוך שקית
והלכה לשים את השקית ליד הדלת כדי שאם מישהו יירד למטה הוא
יזרוק, הנעלים שלה דפקו על הרצפה כשהיא אמרה שיש סנטימנטים,
אבא טעם, היה טעים אבל ספוג בשמן, אבא שאל אם חיכיתי שהשמן
ירתח. אמרתי שכן, שפעלתי לפי המתכון: חתכתי, טיגנתי, ספגתי
בניר סופג לפני שהוא נגמר, שוב טבלתי בשמן ושוב ספגתי, אבא שאל
אם לא חיכיתי שהשמן ירתח. עניתי שלא. הלכתי לסלון להביא את
הכלים מארוחת-הערב של אחי הקטן, כי לפני שהשכבתי אותו לישון
הוא אכל בסלון אחרי שסיימנו שיעורים. אמא צעקה: מה את משאירה
את הסיר, למה את חושבת שצריכים לנקות אחרייך, אמרתי: לא ביקשתי
שינקו אחרי. אמרתי: אני עוד מעט באה. שמעתי את אמא אומרת: למה
אתה מנקה במקומה, שהיא תנקה.

הם חזרו מהסרט, הכנתי הפתעה, צ'יפס.