בוקר שגרתי, קמים אל העולם
אתה עוד ישן ונראה כ"כ מושלם
משאירה אותך לישון, היה לילה ארוך
צופה בך ישן, אתה מחייך ברוך
ועוברת שעה, אחריה עוד שעה עוברת
ואז אתה מקיץ, התעוררות מאוחרת

אתה לוקח את הזמן, ואז פוקח את עינייך
מתפנק ומתמתח, ומבטי הוא רק עלייך
מניח את ראשך על בטני, מחייך חיוך מתוק
מדגדג לי ברגליים, מתאפקת לא לצחוק
אצבעותיי מתפתלות ואתה בקול צוחק
ואז אני צועקת ואתה אותי מחבק

ואני נופלת, אתה מנסה לתפוס אותי
אתה נכשל, ונופל יחד איתי
שנינו על הרצפה, צוחקים ומשתטים
תוך שניות ספורות, שנינו מופשטים
והרצפה קרה, היא מקפיאה לי את הדם
חבל שלא התעוררת קצת יותר מוקדם

והזמן עובר לאט, ואני כל הזמן איתך
ואז עושה טעות, מודה, אוהבת אותך
ואתה בוהה בריקנות אל תוך עיניי הבוחנות
שלכל תגובה שהיא פשוט מאוד מתחננות
אתה מחבק אותי חזק, מאמץ אותי אלייך
אני טובעת בתוכך, בגופך, בין זרועותייך

אנחנו קמים ומתלבשים, אתה אוחז בי בכוח
מנשק אותי רכות, איך אוכל אותך לשכוח
גרמת לי לסבל, אני אמרתי שסולחת
באמת שאני מנסה, אבל פשוט לא שוכחת
את התקופה הארוכה שחיכיתי רק לך
אבל כל לילה היית עם אחרת במיטתך

ופתאום אני לבד, אתה כבר לא איתי
הדמעות פורצות החוצה, כלום לא אמיתי
אותך אני אוהבת, אתה יותר מדי רחוק
ואני שוב מתאכזבת, כבר אין כוחות לזעוק
הלב שלי קרוע, המציאות משובשת
אני מכורה אליך, בכל פעם רק נכבשת

אבל אתה כובש גם אחרות, אני לא היחידה
אהבתי אותך ובכל רגע איתך הייתי בודדה
לקח לך זמן לקלוט שאותי אתה רוצה
ואז הבטחת כל הזמן, אותך עוד אפצה
לא וויתרת אף לא לרגע, ניסית עוד ועוד
לגרום לי להרגיש כי בלעדיי לא תשרוד

הייתי כל לילה חושבת רק אותך
אכלה אותי המחשבה שאחרת איתך
שאותה רק מספק, מענג ומלטף
ואני נאמנה, ואתה צד כמו טורף
לכן קשה לסלוח ולא קל להפנים
כמה שנאתי ואהבתי אותך באותם זמנים

אבל עכשיו אתה שלי, טוען שנאמן
ומקווה שאסלח (גם אם לא אשכח) עם הזמן
לא אומר שאוהב, אני אומרת שאוהבת
מודה שכל לילה עליך עוד חושבת
גם בלילות הארוכים במיטתי
אתה היחיד שנשארת תמיד במחשבתי

ועוד בוקר שגרתי, שוב קמים אל העולם
אתה עדיין ישן ונראה כ"כ מושלם
משאירה אותך לישון, היה לילה ארוך
צופה בך ישן, אתה מחייך ברוך
ועוברת שעה, אחריה עוד שעה עוברת
ואז אתה מקיץ... התעוררות מאוחרת.