אפור על סגול שטוף בירוק
מעבר בקעי השמים קורנים בלבן
חשבתי על הכאב הרוטש ביופי
חללים שחורים למגע האור.
הדמויות מתכנסות למולי
ואני מסיר מהן את מבטיי
לתוך פינות צפופות של רגש קפוא
בשולי היקום הנראה.
פרפרים לבנים צהובים
עוטפים עיניים פקוחות
אני צריך להמיר את בסיס אשליית הקסם
בחזרה אל אבק החדר הסגור.
מישהו מדליק את השמש בשמים
חשבתי לרגע שהיא מקור החיים
ואנו מחושים דקיקים של רגש
המלטפים את עפר הארץ. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.