היא לקחה אותי לאי בודד
בתדר האהבה הלוחש בשדות
היינו שבויים בחדר סגור
נושמים את אבק הדעת.
בגיל שש-עשרה היא רצתה
ללבוש שמלות וויקטוריאניות
ולחיות בארץ דוברת אנגלית
היא היתה מקיבוץ מעבר לנחל.
ניסיתי לומר לפסיכולוגית
שהיא מוגבלת לרצף ההתניה
ושהעולם הזה גדול מאתנו
יש כל כך הרבה שנשכח.
אני חולם עליה בלילות של ערפל
בהם ענני הים מכסים שמים
בוורוד של ערים מבוצרות חומה
על פני גבולות הפחד. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.