ש. מינוס / דין |
נפרמים התפרים האחרונים
שהוחזקו בעל כורחם,
שבויים בידי צבא האהבה
אך כבויים מעצמם.
בדרך שעדיין אינה מובנת לי,
אני מקפיד להשאיר מאחוריי
מזכרות,
עקבות מרשיעים,
אך בליבי פנימה
אין דבר מלבד עכבות ממומשות,
עלטה מוגשמת בעדי.
מתיר את הכבול מרצונו,
ירוץ חופשי
אל מחוץ לדעתי,
יחפש את החופש
לרגום ולהסביר,
לפגום ולהאמין
במעשים החומקים שוב,
בלתי נראים אך
בהחלט נראים
היום,
הוא
יום הדין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|