הָאַבִּיר כְּבָר לֹא יָבוֹא
תֻּמָּתֵךְ טֻמְאָה
נִגְזְלָה עַד תֹּם
הוּא מְרַחֵף בְּלִי נְשִׁימָה
וְחָזֵהוּ קָרוּעַ
מִלַּהַב הַמַּתֶּכֶת
בֵּין גֵּאוּת וָשֵׁפֶל
גָּרַרְתְּ יֵשׁוּתֵךְ
נוֹשֶׁכֶת לְשׁוֹנֵךְ בְּעֹז
שֶׁמֶשׁ שֶׁמֶשׁ שֶׁמֶשׁ
קֻפַּחְתָּ עוֹלָם
אֵין מָקוֹם לַמְּנוּחָה
עַל הַחוֹף בְּלֹא צֵל
עַצְמוֹתָיו שֶׁל הַסּוּס
מַלְבִּינוֹת
08/08/08
בבמה חדשה עדיין לא קיים מאפיין שנקרא ''אלימות''. לצערנו
מדובר במאפיין של תקופה שחדר לכל פינה בחיינו.
השיר הזה עוסק במות חלום ''האביר על הסוס הלבן''. חלום
שלהריסתו שותפים רבים כמו הפמיניזם שהרג את הרומנטיקה ומולך
הצריכה. במציאות שלנו, נערה בת 14 שזה עתה יוצאת לבדה מהחממה
של בית הוריה, חווה אלימות שבה סכינאות היא שפה ונאלצת להעלים
ולשקר את הוריה.
לאן אנחנו הולכים ומה יהיה גורלנו - עדיין קשה לדעת.
|
