אוננות
בשירותים .
אני עומד ומסתכל לעבר האסלה.
באסלה יש טיפול לבנות,
אשר אינן שוקעות.
הן יצאו לא ממזמן מגופי
בשמחה,
אך עיניי
בוכות.

הבלונדינית אשר חשבתי עליה,
מזמן נעלמה.
נותרה לי,
רק מחשבה לא ממומשת.
היא כבר משומשת,
אפשר לזרוק אותה.
להוריד אותה עם המים.

דפיקה נשמעת בדלת.
אתה יוצא?
כן אני כבר בא.

הייתי -
רוצה לשקוע לתוך האסלה
ולהיעלם, לתוך חלום.
להיכנס לתוך שנת חורף
עמוקה.
כמו הדוב.
כמו הנחש.

דפיקה חזקה בדלת.
זאת מציאות - לא דמיון.
אתה יוצא בן אדם,
אני מת לחרבן.