זמזם המקרר זמזומו ונדם,
עלים בחוץ רשרשו, הרוח נהם,
צפצפה הטלוויזיה, המחשב גם צפצף,
על גג האזבסט הגשם טופף.
השעה כבר שלוש וחצי,
אז למה אני עוד לא ישן?
אנה זה הלכה?
אי אנה היא נודדת?
אהובתי, יקירתי,
משוש חיי, מחמל נפשי...
חיי אינם חיים בלעדיה.
מה, היא פשוט נודדת?
מטיילת? מסתובבת?
מחפשת מקום לשבת?
ואין לה בית? משפחה?
אולי היא בודדה?
אני אשמח להיות חבר שלה.
אז למה היא לא באה הלילה
לבקר גם אצלי במיטה?
כבר מאוחר, מאוחר מאוד.
איפה היא?
כמו אידיוט אני שוכב ומחכה
והיא לא מראה את פניה.
אני מרגיש אותה
קרובה אלי עכשיו,
קושרת אותי בכבלי הקסם שלה,
מלטפת ברכות.
עוד רגע אעצום את עיני
ואכנס לתוכה
עמוק עמוק.
הו, שנתי הטובה והנאמנה,
מה טוב ששבת אלי בלילה זה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.