יש לפעמים,
רגעים קטנים.
בהם הדברים נראים,
בדיוק כמו שהם
באמת.

ואז
כל המטאפורות מתות,
וכל הדימויים מתמוטטים,
מבט חטוף במילון,
והנה אזלו המילים.

רגע אילם,
לא צליל ולא קול.
רק תחושת הכבדות בבטן
מפרה את השלווה הנוראה.

לא ראיית הנולד כי אם
נשיאת הנולד על כתפיים.
ויש הזועקים,
זעקות אילמות לשמיים.

אני,
נושך את הלשון ושותק,

והנה בחלום פסעתי,
צעד ראשון במדבר.


13.06.07 גיל בן 24.