New Stage - Go To Main Page



מותו של הרגש




דקה אחת של מוזה.

הבקטה מעץ עוד רגע מתפרקת.
היא נמצאת בתוך יער עם כל כך הרבה עצים שאפילו לקרני השמש אין מקום לחדור.
השניים יורדים מהטרנטה המצו'קמקת, הם כבר לא יכולים.
הוא ראשון ניגש לדלת אך המנעול חורק
בהתחלה הוא רגוע ולאחר כמה דקות הוא כבר עצבני, רוצה כבר לגעת בה
''הדלת לא נפתחת!''
"תן לי'', היא אומרת.
בקלות היא מכניסה את המפתח עם ידיה העדינות לתוך המנעול, דוחפת אותו טיפה
קדימה ונעזרת בבטנה הרכה ו''קראק'' הדלת נפתחת, הוא תופס אותה נגד הקיר, הוא
מתחרפן מאהבה, היא עוד שניה מאבדת הכרה.

כמה אהבה!!! שיט. זה מטורף.

בחדר הסמוך יושבים כמה דוקטורים מנוסים ומקצועיים מעל מפה,
המפה של המוח והרגש שלי,
כולם עושים פרצוף של כאילו משהו נסתם שם בתוך הדרכים, בכל הדרכים, בכל
הכיוונים, נדמה כאילו הכל סגור.
''אין מקום להתפתחות'' הרופא הראשי מצהיר. אני מתעלפת שוב לעוד כמה שנים,
בתקווה כבר לצאת מהקליפות.
בחדר ממש סמוך, מישהי בדיוק סיימה להסתרק וסוגרת את המעגל בזה שהיא שלמה עם
עצמה מול המראה, מקליקה את הסיכה פעם אחרונה אחרי שכבר שעה היא מנסה לסדר את
שערה, והשחור מכסה.




היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 15/5/08 15:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעמי נירווה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה