אני יודעת מה עובר לכם בראש כשאתם רואים אותי. בחצי חיוך,
שירבוב שפתיים וריפרוף קל בריסים אתם שלי.
אתם רואים מה שאני רוצה שתראו, הכל הצגה, רושם ראשוני מטעה,
הכל בעצם רק אשליה. אני קולטת אותכם, יודעת מה אתם מחפשים
ויודעת איך להציג את עצמי בדיוק כך. אני נהנית מהמשחק, נהנית
מהכיבוש, משחרת לטרף וכל שריר בגופי דרוך ומוכן לזנק, זה הוא
הדבר היחידי שתמיד השגתי בקלות.
אני אגרום לכם להתקרב עם מבט מפתה אחד ואז כשתבואו אלי עם
פניני החכמה שלכם ומשפטי המחץ במשפט קצר אחד אנפץ את גאוותכם
לרסיסים.
אני יודעת איך לגרום לכם להתאהב בי, יודעת בדיוק את כל הדברים
הנכונים להגיד. אני האישה המושלמת של כל אחד ואחד מכם, מושלמת
עד שאתן לכם קצת להתקרב. רק אז אתם תבינו למה נכנסתם, הכל היה
משחק, אשליה מפתה. אני יכולה להיות הכל, מעצבת את החלקים
באישיותי כמו פלסטלינה בונה אותם מחדש לפי טעמכם. הרי בסופו של
דבר יש בנו אינסוף תכונות, אלו רק הבחירות שלנו שעושות אותנו
האנשים שאנחנו.
רק כשתתקרבו תבחינו בפגמים, בסדקים אשר אינם נראים מרחוק. אני
ניראית כל כך חזקה ובטוחה אבל בעצם קטנה ופגיעה יותר מכל אחד
מכם. שומרת אתכם לצידי רק כדי שיהיה לי במי להיאחז, כי אני כל
כך קרובה ליפול.
החיוך אשר מרוח על פני הוא רק הסוואה למה שמתחולל מבפנים
והעיניים, העיניים עדיין עצובות אבל אתם לא רואים זאת, אתם
רואים רק את מה שאתם רוצים לראות.
כולכם התאהבתם באשליה ורק הוא ראה מעבר, רק הוא באמת אוהב
אותי. גם הוא כמו כולם נפל בשבי של קסמי הנשיים. גם הוא כמו
כולם התאהב באשליה אבל הוא ורק הוא היחיד שנשאר בגלל הדבר
האמיתי, היחיד שראה מעבר ונשאר למרות הכל. יש בי שני צדדים, מה
שאני רוצה להיות ומה שאני מפחדת להיות. יש בי אינספור ניגודים:
אני רכה ושברירית ,חזקה ודעתנית, מתוקה וחייכנית, שקטה
ודיכאונית אני הכל או אולי בעצם כלום. דרך העיניים שלו הכרתי
את עצמי מחדש. דרך המבט האוהב בפעם הראשונה אהבתי את עצמי.
והוא ראה אותי במערומי כפי שאני, קטנה ופגיעה. הוא ראה את הכל
ועדין רצה עוד... קצת קשה להאמין ולפעמים אני לא יכולה להבין
אבל הוא אוהב אותי והוא לא הולך לשום מקום...