ירדנו למטה, החדר היה חשוך מעט, על מיטת המסג' במרכז שכבה
בחורה, נראית דווקא טוב, כשהמסזיסט מעסה אותה בעדינות, בן זוגה
ישב על המזרון מימין ומשמאל ישבו הזוג החדש.
מוקדם יותר, כשישבנו למעלה, סרקתי במבטי את היושבים.
די לידינו ישבו זוג צעיר, הוא רזה וגבוה והיא תימניה נמוכה
יותר, נראית בסדר אבל לא יותר מזה, נראים מהססים משהו אבל
נחושים לקפוץ למים הקרים ולנסות את המסיבה.
בהמשך ישבו זוג מבוגר יותר, היא קצת מלאה בעלת פנים נאות למדי
וגם חזותו היתה סבירה מאוד, נראו אינטליגנטים. נראה לי נחמד
מאוד לחנוך אחד משני הזוגות הללו והחלתי לעשות מעיין אן דן
דינו ביניהם.
מולינו ישבו שני זוגות שברור לחלוטין שהם לא ממש זוגות, שני
מבוגרים עם שתי פרגיות שציחקקו כל הזמן, מנסות להסתיר את
מבוכתן.

זוג חדש נכנס והגבוה נצמד לאישתו, מצופף אותה מעט, מפנה מקום
לזוג החדש שישב לידם ואולי יתפתח משהו, אבל הזוג החדש שנראו
מוזר משהו, הוא נמוך יחסית והיא גבוהה ממנו בראש וחצי, בחרו
לשבת ליד הכניסה לאכזבתו של הגבוה.
שתי הנשים החלו לשוחח מעט ביניהן, מעין שיחות הכרות וגישוש.

מאוחר יותר, כשהמארחת החלה לדרבן את האנשים להתחיל במסיבה,
קמו הזוג, הגבוה והתימניה והחליטו שהם נסוגים ברגע האחרון,
עדיין לא מוכנים לחוויה הזאת.
כך פתרו לי את ההיתלבטות איזה זוג לחנוך. חשבתי שגם הזוג השני
יקבל רגליים קרות והחלטתי לקום אליהם לדרבן אותם למסיבה ולהגיד
להם "אחריכם" אבל לשימחתי הם לא חיכו לי, קיבלו אומץ וירדו
לחדר הגדול ששם התרחשה המסיבה.
ירדנו אחריהם כשראינו את הזוג, הגבוהה והנמוך, עולים לחדרים
הפרטיים.
בחדר ההלבשה פגשנו את רינה שהיכרתי מהפעם הקודמת עם בן זוג
מיזדמן.
רינה היתה עבמית עם רשיון, חשבתי על קטע איתה למרות שהיא ממש
לא הטיפוס שלי, אבל היא נראית לי מתאימה להישתגע, שחורדינית עם
נזם באף ועגיל על הלשון, דימיינתי את הלשון עם העגיל מטלטלת את
הדגדגן שלי והרגשתי שאני כבר רטובה ומוכנה.
שמחתי שדאגתי לגלח את האזור היטב, שלא תהייה שם שום שיערה לא
רצוייה.

 בכל מקרה זכרתי את הבטחתי לבן זוגי להשאר צמודה אליו כל
הערב, והחלטתי שאני לא עוזבת אותו, לפחות לא הערב או לפחות לא
לפני שאני רואה  שהוא  בידיים טובות, עם מישהי שתמצא חן
בעיניו, וגם בעיני כמובן.
היו לי בדיוק שלוש שניות להחליט אם לשבת ליד הזוג החדש ולחנוך
אותו או לשבת ליד הוותיקים שיחנכו אותנו.
הטבע הוביל אותי אל הזוג החדש, גם כי לא הייתי כל כך במצב רוח
לזיונים באותו הערב, וגם כי ראיתי בהם פוטנציאל להמשיך משהו
מעבר למסיבה.
התיישבנו לידם, הם נראו מתבוננים בהשתאות על הסובב אותם, היא
נשענה ליד הקיר והוא היה עם הפנים אליה, היא הקפידה שהחלוק
יכסה את כולה, ששום אבר לא יגלוש החוצה.
ישבנו אני ובן זוגי ובהינו בחלל החדר, שום דבר לא מתפתח.

כשנכנסו הרביעייה, שני המבוגרים עם שתי הפרגיות והתישבו
ממולינו, התחלתי להרגיש שאנחנו יושבים בצד הלא נכון. הזוג החדש
היה מכונס בעצמו וממש מולנו החלה החגיגה, סוף סוף החגיגה
שציפינו לה, זאת שחשבנו שתהייה בפעם הקודמת ולא היתה.
שוב אנחנו מפספסים, חשבתי לעצמי, עד שיש חגיגה אמיתית, אנחנו
בצד הלא נכון, ורק יכולים לצפות בה, לא ממש להשתתף.
משכתי את בן זוגי להתחכך בזוג החדש, הוא לאט לאט החל להגיב
אלינו  אבל היא עדיין היתה קפואה.

אני עוברת לצד השני, החלטתי בליבי.  אבל מצד שני, לא נעים לי
כלפי הזוג החדש, רק הגיעו וכבר יראו שמעדיפים אחרים עליהם, אז
אולי בכל זאת נישאר כאן, חשבתי לעצמי.
ממול החגיגה היתה כבר בעיצומה, זוג המבוגרים ושתי הפרגיות ניסו
כל פוזה אפשרית ביניהם.
ואז, ממש כשרציתי לומר לבן זוגי שאנחנו עוברים לצד המנצח, משך
הגבר את זוגתו לעבר בן זוגי  ושלח לעברי יד מגששת.
בשלב זה כבר ידעתי שעוד פעם אני מפסידה את החגיגה הגדולה, אני
נשארת עם החדשים.