ידי המכונה מכונפות ברעד
אל אבק העולמות הגנוז בסוד
שירת כוכבי שלכת אחרונה
לוטשת בי מילים של אור.
ידעתי אז את מסלולי
על פני שדות העמק
לחשתי בשבילים
כפות רגליים יחפות.
עיניים רחבות
שוחות בתום השנים
את יפעת העולם
למיתרים בערפל.
הנחל גועש במימיו
את כל אשר השלתי מנגד
שעות ארוכות של שמים
על פני מסך הכוכבים. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.