ג'ין והוה הולצמן / אהבת חורף |
חכמתו מאירה למרחק כמגדלור.
ממצחו הרחב מחשבות פורשות כנפיים,
גבותיו השחורות שזורות חוטים לבנים.
עיניו כהו, וזוהרות כלמפיונים בלילה.
מעצמות הלחי עד זוויות הפה,
שני קמטים חרושים.
ושפתיו מחייכות.
זרועותיו חזקות ותומכות.
לו אך יכולתי למצוא מרגוע בהן,
אהובי הרחוק לוסיאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|