התהלכתי לי בין ספסלי העץ לבין אבני הפחם השרויים בצד הכביש.
הסתכלתי לצד השני, איפה שהיית בפעם הראשונה שראיתי אותך, אבל
הפעם לא היית שם. במקומך היה זקן שניגן על חצוצרה, רקע ברגליו
והרס שיר שנורא אהבת.
ה"דקולטה" בשמלה שלי משך את תשומת ליבך, כוס הקפה שהחזקת ביד,
נשפכה טיפה על ידך, ורק רציתי ללטף, ללקק.
התקרבת אלי ובלי מילים נישקת. ומאז לא נפגשנו בפרהסייה, פחדת
ממני.
פחדת להימשך יותר מידי, הרי כל אחד והצד שמאל שלו, הצד שלא
חושפים, פחדת להראות יותר מידי ממך.
רציתי לצעוק לעברך שהחיים יותר יפים כשאני מסתכלת עלייך, אבל
כבר הלכת, ולא חזרת.
ראיתי אותך יום אחד ברחוב הרגשתי דקירה, שמתי לב שאהבותיי עם
אלים אחרים, ואני רק מספרת הסיפור שמאוהבת בדמויות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.