הגשם שוטף את הכאב
אל תוך מרזבי הפחד
האדמה סוגרת סדקים רחבים
בתוך כלונסאות של חשכה.
שמי הלילה עטורים בעננים של סגול בהיר
פרצי כחול רועמים ברקים של קסם
אש הלהבות מסחררת לאחור
הייתי שם פעם מזמן.
עיניים כבויות בציורי
עוטות גופים רדומים בזרם הנהר
אני מפחד לגעת במה שמולי
המציאות הזאת נסדקת בקלות.
ייללת זאבים מחרידה את מיתרי הלילה
לעוז שירת כוכבי השמים
הרוח נושבת בהרים
את רעד צירי הדעת. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.