להט השדות על פני אבק החדר
החללים מתכנסים באקראי
מבעד ללוחות הבינה הארצית
אני נושם מלים של סגול.
הדמויות נמסות לתנועה
הזרם גועש במיתרי הרגש
הרוח נושבת בחרכים
של צירי כאבי הכוזבים.
כתמים של אור מפערים את העיניים
השמש זורחת אל תוך החשכה
ניגונים שלא ידעתי
הסתדרו בזיכרון הערפל.
הרוח יודעת את הכול
שבשבת הלהבות לוחשת
מלים שלא כתובות בדבר
תקשיבי למוזיקה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.