[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אורסולה בן-קיפוד
/
לאמא יש גידול

לאמא שלי יש גידול על הצוואר. הוא נורא נורא קטן, אבל בכל זאת
קוראים לו גידול, כי אולי הוא יגדל.
כשמסתכלים על אמא הכל נראה כרגיל, היא מחייכת, וצוחקת, ויש לה
עור פנים כזה בריא, כי היא שמה מלא קרמים, ותמיד תמיד הולכת
בצל עם כובעים כאלה רחבי שוליים, כמו סככה ניידת על הראש, אז
ברור שלא יהיו לה הרבה קמטים. אפילו שהיא מהדתיות האלה שלא
שמות כיסוי ראש, כובע היא תמיד שמה, ואם אין כובע היא תחזיק
אפילו ספר. אז כשמסתכלים עליה, ככה ברגיל, הכל נראה בסדר. היא
בת שישים אבל תמיד שמחה לשמוע שפחות, ולא צריך לעבוד עליה
בשביל לומר את זה, כי היא לא נראית זקנה כמו ששישים נשמע. היא
רק קצת משתעלת לפעמים או שבאים לה כאבים פתאומיים משום מקום
פעם בכמה זמן, וגם היו לה כמה בעיות עם הקול פעם בגלל שהיא
מורה, אבל חוץ מזה, בגלל שהיא אוכלת נורא בריא, חסה וחלב קוקוס
ופריכיות עם ממרח שקדים ודבש וכאלה דברים, אז באמת שהכל בסדר.

הגידול שלה כאילו מזנק מתוך הצוואר. קטן כזה, כמו בניין לאנשים
קטנים קטנים שהצוואר זה הרצפה שלהם. זה מזדקר ממש כמו איזה
בניין. בלמעלה שלו, זאת אומרת בסוף, הוא נהיה טיפה יותר עגול,
קונוסי, ויש עליו גבשושיות קטנות בצבעים אחרים, כהים יותר, וגם
יותר בהירים. זה באמת נראה קצת מוזר.
אמא שלי עושה פלדנקרייז והתעמלות במים וריקודים בחוג כבר הרבה
שנים וגם סתם התעמלות רגילה, והיא גם מטיילת הרבה. אי אפשר
לומר שהיא בטטת כורסא, כי חוץ מלעבוד היא לא רובצת בכלל. היא
לוקחת כל מיני ויטמינים ותוספי תזונה שצריכים לשמור עליה יותר
טוב. בינתיים היא עובדת הרבה, יש עוד כמה שנים עד שהיא תצא
לפנסיה, היא לא פורשת כל כך מהר. היא בדיוק סיימה תואר שני
בהצטיינות, בשביל שהפנסיה תגדל לה עוד קצת. היא משקיעה הרבה
בעבודה. יש לה הרבה תכניות לאחרי הפנסיה, כאילו שאי אפשר לעשות
אותן כבר עכשיו. יש לה אומגה שלוש, ומגנזיום, וויטמין סי ובי
שתים עשרה וחיזוקית פורטה גם. אמא שלי בהחלט רוצה לשמור על
עצמה יותר טוב.
זה לא נעים להסתכל הרבה על הגידול, כי היא לא אוהבת לעשות מזה
עניין. עוד מעט הולכים להוציא אותו ואז זה בכלל יכול לעבור,
ונוכל לשכוח ממנו. זה כמו כל דבר מוזר, כמו גמד נכה ברחוב או
אוטיסט או נרקומן נודיסט או קבצן, שהילד שלך או הילד שבך מת
להסתכל אבל אתה מסיט לו את המבט ואומר לו שימשיך לאכול את
הארטיק, כי זה מהדברים האלה, שלא ממש מותר להסתכל.
הוא כל כך קטן, הגידול, שמי שלא יודע שהוא קיים בטח לא ישים
לב. אנשים לא שמים לב מה יש מתחת לחיוך אם הם לא באמת חייבים.
הם מחייכים בחזרה והולכים. לפעמים זה יתרון, כי לא צריך
להסביר. אתה תוציא את זה ואולי זה בכלל יעבור, ותוכל לשכוח
מזה, בלי לעשות עניין.
הגידול של אמא קטן ממש כמו סתם גוש על העור. זה לא נראה כמו
יבלת, או שומה, או נקודת חן גדולה, או כל דבר כזה. זה נראה ממש
משונה, ולא יפה בכלל. זה צומח כמו גבעול עם פרח מכוער. אבל בכל
זאת, מתחת לפנים המוקרמים ולשיער הצבוע, לא כל כך שמים לב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עוד משהו רציני
לחלוטין:
זה לא יפה לצחוק
על שחורים
מהארלם בגובה
שני מטר עם זין
קטן, שאוהבים
לקבל בישבן
מחתולים
סיאמיים!

גם להם יש
רגשות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/12/08 19:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורסולה בן-קיפוד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה